הוליווד - מרכז תעשיית הקולנוע האמריקאית
הוליווד, שכונה קטנה בלוס אנג'לס שקיבלה את שמה בשנת 1887, הפכה למרכז תעשיית הקולנוע האמריקאית והשפיעה באופן משמעותי על הקולנוע העולמי. החל משנות ה-20 של המאה ה-20, החלו חברות הפקה מניו יורק וניו ג'רזי להתמקם בהוליווד בשל מזג האוויר הנוח ושעות האור הרבות, המתאימות לצילומי סרטים. אולפנים ראשונים כמו נסטור ואולפני
צ'ארלי צ'פלין הוקמו בשכונה, והטקס הראשון לחלוקת פרסי האוסקר נערך בהוליווד בשנת 1929.
עידן הזהב של הוליווד (שנות ה-30 וה-40)
שנות ה-30 ושנות ה-40 נחשבות לעידן הזהב של תעשיית הקולנוע האמריקאית בהוליווד. באותה תקופה הפיקו אולפני הסרטים מגוון רחב של סוגי סרטים, ביניהם מערבונים, סרטי סלפסטיק, "פילם נואר", סרטים מוזיקליים, סרטי אנימציה מצוירים וסרטים ביוגרפיים. דוגמאות לסרטים בולטים מהתקופה כוללות "הקוסם מארץ עוץ", "חלף עם הרוח", "מר סמית' הולך לוושינגטון", "קזבלנקה", "אלו חיים נפלאים", "קינג קונג" (
סרט קולנוע אמריקאי) ו"אורות הכרך". בשיא התקופה הפיקו אולפני הוליווד כ-400 סרטים בשנה שהוצגו בפני קהל של 90 מיליון צופים אמריקאים מדי שבוע.
שינויים בתעשייה לקראת סוף שנות ה-40
לקראת סוף שנות ה-40, חלו שני שינויים מרכזיים שהביאו לסיומו של "עידן הזהב" בהוליווד. ראשית, חקיקה אנטי-מונופוליסטית הפרידה בין פעילות הפקת הסרטים לבין עסקי הקרנתם, מה שאילץ את האולפנים לשנות את מודל העסקים שלהם. שנית, עליית הטלוויזיה כמדיום תרבותי חדש הפחיתה את מספר הצופים בבתי הקולנוע. כתוצאה מכך, מספר הסרטים שהופקו בהוליווד ירד באופן ניכר, אך תקציבי ההפקה הממוצעים לכל סרט עלו משמעותית. האולפנים נאלצו להתמקד בהפקות גדולות ומרהיבות שהטלוויזיה לא יכלה להציע.
התפתחויות בשנות ה-70 וה-80
בשנות ה-70 וה-80 נכנסו לתעשיית הקולנוע האמריקאית במאים צעירים שצמחו בבתי ספר לקולנוע ופיתחו ז'אנרים וטכניקות חדשות. במאים כמו פרנסיס פורד קופולה, ג'ורג' לוקאס,
מרטין סקורסזה ו
סטיבן ספילברג השפיעו רבות על המודל המודרני של "סרטי שוברי הקופות" האמריקאים. סרטים כמו "הסנדק", "מלתעות" ו"מלחמת הכוכבים" שברו שיאי קופות של כל הזמנים ודחפו את האולפנים להתמקד יותר בניסיונות להפיק להיטי ענק קולנועיים.
התחדשות הקולנוע העצמאי בשנות ה-90
בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, דור חדש של במאים כמו ספייק לי, סטיבן סודרברג ו
קוונטין טרנטינו החיה מחדש את הקולנוע העצמאי האמריקאי עם סרטים חדשניים, גסים ובוטים יותר כגון "עשה את הדבר הנכון", "סקס, שקרים ווידאוטייפ" ו"ספרות זולה". הסרטים הללו, שהצליחו גם מבחינה מסחרית, הפריכו את המוסכמות של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי וזכו למעמד חשוב בתרבות הפופולרית האמריקאית.
שדרת הכוכבים בהוליווד
שדרת הכוכבים של הוליווד, השוכנת לאורך שדרות הוליווד ורחוב ויין, הוקמה בשנת 1958 ובה משובצים למעלה מ-2,700 כוכבים של ידוענים שתרמו לתעשיית הבידור בתחומי הקולנוע, הטלוויזיה, הרדיו, המוזיקה והתיאטרון. כל כוכב מכיל פסיפס ורוד עם סמל המייצג את תחום התרומה של הזוכה. לכוכבים נבחרים ידוענים חדשים מדי שנה על ידי ועדה חשאית, וטקסי הענקת הכוכבים פתוחים לציבור.
כמה מהסיפורים המיוחדים הקשורים לשדרה כוללים את העובדה שמרי קייט ואשלי אולסן, שקיבלו כוכב בגיל 17, הן הצעירות והתאומות היחידות שזכו לכוכב. דמויות בדיוניות כמו באגס באני (
דמות של ארנב מסרטי האנימציה), מיקי מאוס, וודי הנקר ופו הדב גם קיבלו כוכבים בשדרה.
ברברה סטרייסנד היא האומנית היחידה שקיבלה אישור להיעדר מטקס הענקת הכוכב שלה עקב הפחד שלה מקהל גדול. ג'ין אוטרי הוא הידוען היחיד שזכה לכוכבים בכל חמש הקטגוריות, וקלינט איסטווד (
שחקן קולנוע אמריקאי), ג'וליה רוברטס (
שחקנית אמריקאית) וג'ון דנוור נמנים על הידוענים שסירבו לקבל כוכב. לאורך השנים נעשו מאמצים להסיר כוכבים של ידוענים "בעייתיים", אך המועצה האחראית הבהירה ששום כוכב לא יוסר מעולם מהשדרה שהוגדרה כאתר בעל משמעות היסטורית.